מהי עלות העסקתו האמיתית של עובד ?

עסק המעסיק עובד משלם לו משכורת חודשית. מעבר לשכר החודשי ישנן הוצאות נוספות שיש לקחת אותן בחשבון כאשר מבקשים לדעת מהי עלות העסקתו האמיתית של העובד.

 

תשלום המעביד לביטוח לאומי:

חוק הביטוח הלאומי מחייב את המעסיק לשלם עבור העובד דמי ביטוח למוסד לביטוח לאומי.

למעשה מדובר בביטוח ככל ביטוח אחר.

כשם שאנו משלמים ביטוח רכב למקרה בו חלילה הרכב יעבור תאונה, יושבת והביטוח יכסה לנו את הוצאות תיקון הרכב, כשם שאנו משלמים ביטוח דירה למקרה בו הדירה חלילה תישרף, נשאר ללא דירה והביטוח יעביר לנו כספים שיסייעו בידנו לרכישת דירה חדשה, כך גם העסק משלם דמי ביטוח עבור עובד בעסק.

נניח מקרה בו חלילה העובד חלה, או יצא למילואים, או שמדובר בעובדת שיצאה לחופשת הריון. בכל אחד מהמקרים הללו העובד או העובדת אינם מגיעים לעבודה, אינם מייצרים לעסק הכנסה בעוד שהעסק ממשיך לשלם להם משכורת חודשית.

תשלום דמי הביטוח על ידי המעסיק מבטיח למעסיק החזרים מהביטוח לאומי. מחד העסק משלם לעובד שכר חודשי ומאידך מקבל החזרים מהמוסד לביטוח לאומי עבור אותו שכר ששולם ושלא הניב לעסק כל הכנסה.

 

תשלום המעביד לקופת גמל:

על מנת להבטיח את עתידו של העובד, החוק מחייב את המעסיק להעביר כספים לקופת גמל עבור העובד ברמה חודשית.

חלק מהסכום המועבר מנוכה משכר הנטו של העובד (חלק העובד) וחלקו האחר של הסכום משולם על ידי המעסיק (חלק המעסיק).

בהמשך חייו של העובד ותחת תנאים מסויימים יוכל העובד לקבל כספים מקופת הגמל שיאפשרו לו לקיים את חייו המאוחרים.

 

תשלום המעביד לפיצויים:

החוק מחייב את המעסיק להעביר סכומים ברמה חודשית לקופת פיצויים.
כספי הפיצויים מיועדים לטפל במצב בו יוחלט לנתק את יחסי העבודה בין העובד לבין המעסיק.

דמי הפיצויים נועדו לאפשר לעובד לקיים את חייו הכלכליים עד שימצא עבודה אחרת שתניב לו שוב הכנסה חודשית ממשכורת.

 

תשלום המעביד לקרן השתלמות:

קרן השתלמות הינה מוצר פיננסי היסטורי שהכספים שנצברו בה יועדו לממן לימודים וקורסים מקצועיים.

כיום אין חובה חוקית על המעסיק לפתוח לעובד קרן השתלמות.
גם פה, חלק מהסכום שמועבר מנוכה משכר הנטו של העובד (חלק העובד) וחלקו האחר משולם על ידי המעסיק (חלק המעסיק).

בהמשך ותחת תנאים מסויימים יוכל העובד למשוך את הכספים שהצטברו בקרן ההשתלמות ולהשתמש בהם לכל מטרה (ולא רק למטרות לימודיים וקורסים מקצועיים כפי שהיה נהוג בעבר).

 

העמדת רכב צמוד לשימוש העובד:

במקרים מסויימים העובד מקבל ממקום עבודתו רכב צמוד לשימושו.

כך לדוגמא, איש מכירות שתפקידו לנסוע ללקוחות ולמכור להם את מוצרי העסק יקבל רכב ממקום העבודה, טכנאי שירות של חברה סלולרית שתפקידו להגיע לבית הלקוחות ולבצע תיקונים יקבל רכב צמוד וכך הלאה.

לעיתים מדובר בהענקת תנאים טובים יותר לעובד בשל מעמדו בחברה או בשל תפקידו הבכיר כגון: מנכ"לים, מנהלי כספים, אנשי הייטק וכדומה.

בכל המקרים בהם העסק מעמיד רכב צמוד לטובת העובד יש לקחת בחשבון את כל העלויות הכרוכות בהחזקת הרכב כגון: רישיון רכב, ביטוחים, דלק, תשלום לחברת ליסינג כאשר מדובר ברכב מושכר, תיקונים ודברים נוספים אם יש (תשלומים לכביש 6, התקנת התקן תדלוק קבוע ברכב וכדומה).

 

סכומים נוספים שניתן לייחס אותם ישירות לעובד:

מעבר למתואר לעיל, יש לאתר סכומים ספציפיים שאותם העסק משלם עבור העובד ולהתחשב גם בהם.

כך לדוגמא: החזקת קו טלפון נייד לעובד, חדר עבודה ספציפי שהעסק השכיר עבור העובד, תשלום עבור מנוי לעיתון מקצועי הנשלח לביתו של העובד, תשלומים שהעסק משלם עבור רישיון מקצועי של העובד, תשלום עבור דמי חברות של העובד בלשכה מקצועית וכדומה.

 

להלן דוגמא מספרית מסכמת שתמחיש את החישוב שיש לבצע:

ניקח לדוגמא: אדריכל העובד בחברה מסודרת. העובד מקבל ממקום העבודה קרן השתלמות, רכב צמוד וטלפון סלולרי. החברה משכירה חדר ספציפי המשמש את האדריכל לעבודתו. החברה משלמת עבור האדריכל דמי רישיון מקצועי ודמי חברות בלשכת המהנדסים והאדריכלים. החברה משלמת עבור העובד מנוי למגזין מקצועי הנשלח לביתו.

 

העלויות ברמה חודשית הינן:

  • שכר ברוטו של האדריכל: 17,000 ₪.
  • תשלום המעסיק לביטוח לאומי: 1,000 ₪.
  • תשלומי המעסיק לקופת גמל, לפיצויים ולקרן השתלמות עבור העובד: 3,000 ₪.
  • עלות החזקת הרכב הצמוד (רישיון, ביטוחים, דלק, תשלום לחברת הליסינג): 4,000 ₪.
  • עלות החזקת קו טלפון סלולרי של העובד: 200 ₪.
  • עלות השכרת חדר עבודה: 2,500 ₪.
  • עלות רישיון ודמי חברות מקצועיים לאדריכל: 100 ₪.
  • עלות מנוי לעיתון מקצועי: 200 ₪.

סיכום של כל הסכומים הנ"ל יביא לתוצאה של 28,000 ₪ לחודש.

המסקנה: עבור העסקת העובד כאדריכל בחברה – החברה נושאת בהוצאות של 28,000 ₪ לחודש.

 

לסיכום

שימו דגש על:

חישוב נכון של עלות העסקתו של העובד !

 

אנו עומדים לשירותכם בכל עת.

 

בברכה,

צחי יונה, רו"ח

M.A In Accounting

 

(הכותב הינו הבעלים של חברת דגש פיננסים – ניהול כספים בע"מ)